בקצרה
סגירת אתר היא פרויקט עם תאריך קשיח ובלי אפשרות לחזור אחורה. הצ׳קליסט הזה בנוי לפי סדר הפעולות הנכון: קודם רושמים, אחר כך מחליטים, אחר כך מזיזים — ולא להפך.
הוא מכסה גם את הפריטים שנשכחים כמעט תמיד: מחשבים אצל עובדים שלא חזרו, חדר תקשורת קטן בקומה, מדפסת רב‑תכליתית עם דיסק פנימי, וסוללות UPS.
שישה שבועות לפני המסירה
- לקבוע מי הגורם שיישאר אחראי אחרי הסגירה — הוא מקבל את תיק התיעוד
- להזמין סקר ציוד. מוקדם ככל האפשר — כאן נקבע כמה ערך אפשר לממש
- לאסוף מהעובדים מחשבים ניידים וציוד שנמצא בבתים
- לאתר ציוד בליסינג או בהשאלה ולסמן אותו בנפרד
שלושה שבועות לפני
- רישום מלא ברמת מספר סידורי — לפני שמשהו זז
- לסווג: מה נמכר, מה נגרע, מה אינו שלכם
- להחליט לכל קטגוריה: מחיקה מאומתת או השמדה פיזית
- לקבל הצעה שמפרטת בנפרד את הרכישה ואת עלות הטיפול
שבוע לפני
- לבצע את המחיקה — עדיף באתר, בזמן שעוד יש מי שאחראי
- לוודא שיש תעודה לכל נכס נושא מדיה
- לתאם מעלית שירות, חלון זמן וגישת רכב מול הנהלת הבניין
- לוודא שחדר התקשורת בקומה נכלל, לא רק חדר השרתים
ביום הפינוי
- לאמת את הרשימה מול מה שנטען בפועל
- לעבור על ארונות, מחסן ומטבחון — שם נשאר הציוד הנשכח
- לקבל אישור מיחזור ואישור השבתת מידע
- למסור את תיק התיעוד לגורם שנשאר
מה שנשכח כמעט תמיד
| הפריט | למה הוא חשוב |
|---|---|
| מדפסת רב‑תכליתית | דיסק פנימי עם עותקי כל מה שנסרק והודפס |
| חדר תקשורת בקומה | מתגים עם קונפיגורציה ומפתחות |
| מחשבים אצל עובדים | יוצאים מהשליטה לפני שמישהו רשם אותם |
| סוללות UPS | מסלול מיחזור נפרד לפי חוק |
| ציוד במחסן | לרוב עוד שווה כסף, אם מעריכים אותו |
| מסכים ותחנות עגינה | מצטברים לסכום לא מבוטל |