בקצרה
אין מחירון אחיד, וספק שנותן אחד לא ספר את הציוד. מחיר פרויקט ITAD נקבע מהפרש בין שני דברים: כמה שווה הציוד התקין שאפשר לרכוש, מול כמה עולה לטפל בציוד שאין לו ערך ובמידע שעליו.
בפרויקט עם כמות משמעותית של ציוד מדור אחרון, ההפרש לרוב חיובי — הארגון מקבל כסף. בפרויקט עם ציוד ישן או תקול בלבד, יש עלות טיפול. הצעה מקצועית מציגה את שני הצדדים בנפרד, כך שרואים בדיוק מה מקזז מה.
מה מעלה את המחיר שתקבלו
- ציוד מדור אחרון או שני — הגורם המשמעותי ביותר
- אחידות דגמים — 50 יחידות זהות שוות יותר מ‑50 שונות
- כמות — היקף מצדיק תהליך יעיל יותר
- SSD במקום דיסק מכני
- אביזרים שנשמרו: מטענים, תחנות עגינה, מסילות
מה מוריד אותו
- ציוד שישב במחסן שנה ומעלה — הערך יורד ברבעונים
- מדיה תקולה שדורשת השמדה פיזית במקום מחיקה
- אתר שקשה להגיע אליו, קומות בלי מעלית שירות, חלון זמן צר
- פירוק מורכב — ארונות, תשתית, חדר שרתים
- דרישה למחיקה באתר הלקוח במקום במתקן
איך קוראים הצעת מחיר
| בהצעה טובה יש | בהצעה חלשה יש |
|---|---|
| פירוט לפי קטגוריית ציוד | מחיר גלובלי אחד לערימה |
| שורה נפרדת לרכישה ושורה לעלות טיפול | מספר אחד בלי הסבר |
| רשימת המסמכים שיימסרו | „אישור פינוי” |
| שיטת מחיקה מוגדרת מראש | „מחיקה מאובטחת” |
| לוח זמנים ותנאי תשלום | „בהקדם” |
העלות שלא מופיעה באף הצעה
ציוד שממתין במחסן. הוא לא מופיע כשורה בתקציב, אבל הוא עולה פעמיים: הערך יורד כל רבעון, ובמקביל איש כבר לא יודע אילו דיסקים שם. לרוב זו העלות הגדולה בפרויקט, והיא כולה נמנעת.