בקצרה
מחשב שיוצא מארגון עובר אחד משני מסלולים, וההחלטה ביניהם נופלת בשלב המיון: שימוש חוזר — מחיקה מאומתת, בדיקה, שיפוץ וחזרה לשוק; או מיחזור — פירוק והפרדת חומרים במסלול מוסדר.
שימוש חוזר עדיף כמעט תמיד, משתי סיבות: הוא מחזיר ערך כספי לארגון, והוא חוסך יותר מכל מיחזור — כי הוא חוסך את הייצור מלכתחילה. מיחזור הוא המסלול האחרון, לא הראשון.
המסלול, שלב אחר שלב
| שלב | מה קורה | מה מתועד |
|---|---|---|
| איסוף | אריזה, סימון והובלה ברכבים שלנו | שרשרת משמורת |
| רישום | יצרן, דגם, מספר סידורי, מצב | רשימת ציוד |
| מיון | הפרדה בין נושא מדיה ללא נושא מדיה | סיווג לכל נכס |
| השבתת מידע | מחיקה מאומתת, ניטרול מגנטי או השמדה | תעודה לכל נכס |
| בדיקה | תקינות, ביצועים, מצב פיזי | דירוג מצב |
| שיפוץ | ניקוי, החלפת רכיבים, מערכת נקייה | — |
| מכירה חוזרת | חזרה לשוק היד השנייה | רישום מכירה |
| פירוק | מה שאינו שמיש — הפרדת חומרים | אישור מיחזור |
לאן הולכים החומרים
- מתכות — הפרדה ומיחזור לפי סוג, נחושת מכבילה בעיקר
- לוחות אלקטרוניים — מסלול ייעודי להפרדת רכיבים
- מסכים — פירוק מבוקר בשל הרכיבים שבהם
- פלסטיק — מיון לפי סוג
- סוללות — מסלול מיחזור נפרד לפי חוק
מה שאתם צריכים לקבל בסוף
שלושה מסמכים, ולא אחד: רשימת ציוד שאומרת מה יצא, תעודת מחיקה לכל נכס נושא מדיה שאומרת מה קרה למידע, ואישור מיחזור שאומר לאן הלך החומר. ספק שמספק רק אחד מהשלושה השאיר לכם פער.
השאלה ששווה לשאול
„איזה אחוז מהציוד שלנו חזר לשימוש חוזר ואיזה למיחזור?” ספק שיודע לענות מודד את עצמו. זה גם הנתון שנכנס לדיווח ESG.